איך לא להתפשר בחיפוש עבודה

לא פשוט לסנן מקומות עבודה ובטח שלא במשרה הראשונה בחיים שאחרי התואר, אבל לחלוטין זה אפשרי. תאמינו במי שאתם ובמה שיש לכם לתת ורצוי עם קבלות ונסיון מדברים שעשיתם.

אם אתם מרגישים שיש לכם יתרון על פני אנשים, שמגיע לכם יותר מאשר להתפשר על המקום הראשון שקיבל אתכם (אבל אתם לא סגורים עליו), אז תמשיכו לקרוא.

אני אתייחס בפוסט לחיפוש עבודה בסיום התואר הראשון, אבל אולי תמצאו פה הרבה דברים שיכולים לדבר אליכם גם בחיפוש עבודה שני-שלישי ורביעי. בשבילי זו הייתה תקופה מחושבת ואינטנסיבית של שישה חודשים, פנייה ליותר ממאה מקומות עבודה, ראיונות ב-15 מקומות עבודה ועוד עשרות ראיונות טלפוניים. ובסופם – השגתי את העבודה שרציתי באמת, לא התפשרתי ואני מודה על כך.

מותק, (אל) תתפשרי. צריך להתחיל ממשהו

לאורך חיפוש העבודה, רבים גילגלו עיניים ואמרו לי שאני חייבת להתפשר ולהתחיל ממשהו. או שהם רצו להגיד לי במילים אחרות ״את חיה בסרט ומחפשת עבודה שלא קיימת״.
״זה רק תפקיד ראשון״ ו-״את צריכה לנסות״. הכוונות של כולם היו טובות. וזה עובד באמת בשביל רוב האנשים, אבל עליי זה לא עבד. ברגע שהבנתי שהמשרה לא בשבילי, מבחינה מקצועית או אישית, ויתרתי. ויתרתי על ״להתחיל״ רק בשביל להתחיל.

אם אתם צריכים כסף דחוף תעבדו במלצרות, משרות סטודנט זמניות או כל דבר שיכניס לכם כסף. ברגע שנכנסתם לעולם העבודה אתם עלולים להישאב למשהו שלא באמת רציתם ולהיתקע שם כי זה כבר נוח והמשכורת סבבה. לעומת זאת יש סיכוי נמוך יותר להיתקע בעבודה שעצם ההגדרה שלה היא זמנית.

לסבול לשנה-שנתיים רק כדי שאחר כך נוכל להשיג תפקיד יותר טוב יותר (מי הבטיח שזה יהיה יותר טוב?)

הדרך שלי התחילה הרבה לפני שקיבלתי את התעודה שמבשרת על קבלת תואר אקדמי. בתפקידיי בצבא ובאגודת הסטודנטים התנסיתי בתהליכים מורכבים, ניהלתי פרויקטים, כספים ואנשים ואני לא מוכנה לזרוק את כל הנסיון והכישורים שלי לפח.

יש איזו אמונה מבוססת בחברה, שאם אנחנו מחפשים עבודה, בדגש אחרי התואר, עלינו לייחל להזדמנות הזו שיקבלו אותנו, מבלי להבין שגם אנחנו בעצמנו מראיינים את מקום העבודה ולא רק הם אותנו.
אם אתם מעריכים את עצמכם ויודעים מה אתם שווים, אתם לא צריכים לייחל לזה שיקבלו אתכם. מקום העבודה צריך לייחל שהוא יזכה בכם כעובדים. אם תאמינו בזה- יהיה לכם הרבה יותר קל בתהליך החיפוש, תצליחו להתמודד עם האכזבה, הלחץ ואי הוודאות שמלווים את התהליך הזה.

לכו עם האמת שלכם

האמת הגדולה היא שכבר בתחילת החיפוש – ועוד בעצם לפני שהתחלתי, רציתי לחפש עבודה שהיא לא הנדסה כימית. כל כך נהניתי מהעבודה באגודת הסטודנטים (3 שנים) ואחר כך בהקמת מיזם חיפאי בהתנדבות: Fuckup Nights Haifa שהרגשתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. אני צריכה את הקצב המהיר, המשתנה, זו התשוקה שלי, הריצה לעבר מטרה והעבודה המטורפת סביבה, זה מה שעושה אותי חיה (מהמילה Live ולא Beast).

סיימתי ארבע שנים של תואר עמוס ורציתי למצוא תפקיד שהוא גם מקצועי (הנדסה כימית) וגם מי שאני (אורפז). רציתי לעבוד במקצוע שלי. (מאלפת אריות אסיאתיים לבקנים) זה מה שליווה אותי בחיפוש העבודה.

לכל מקום עבודה שהלכתי להתראיין בו, חיפשתי לראות את עצמי

אל תתנצלו

לפעמים אנחנו מרגישים צורך להתנצל על זה שאנחנו מחפשים עבודה או אפילו להתבייש שעדיין לא מצאנו. זו הצרה של הדור הקודם ואנחנו צריכים להשתחרר ממנה.

יש לאנשים סביבנו נטייה לרצות לסדר לנו עבודה דרך החבר של הדוד של ההוא; וכמה שהם מתאמצים יותר לשכנע אותנו למה זה טוב, ככה אנחנו מתעצבנים יותר ועזבו את זה, איך יוצאים מזה בנימוס?

ברוב המקרים הם לא ממש מכירים אותנו. הם לא מכירים את הרצונות, היכולות והתשוקות שלנו, מבחינתם עבודה במפעל כימי גדול זה החלום של החיים- מקום להישאר בו עד הפנסיה, קביעות במקום הכי שווה ואפור, עם תנאים וכל מיני הבטחות. ושלא תבינו אותי לא נכון- אני יודעת שהכל מכוונות טובות.

אם תהיו מספיק ממוקדים בתהליך הזה – כל הדברים האלה יהיו רעשי רקע לא מזיקים וגם יהיה לכם בטחון לעמוד מול אותם אנשים ולענות להם בנימוס שזה לא הכיוון שאתם מחפשים, או גם אפשר במילים אחרות לענות ״תודה, כבר הסתדרתי״

דברו עם אנשים שאתם מעריכים

כדי להוריד את רמת הלחץ, דברו עם מכרים בעלי רקע/השכלה מקצועית כמו שלכם, כאלה שהם כמה שנים מעליכם בגיל/וותק כדי לשמוע איפה הם התחילו, מה הם עושים היום ואיך היה חיפוש העבודה הראשונה שלהם. למשל מישהו שלמד מספר מחזורים מעליכם, חבר של חבר שעובד בתעשייה בתפקיד זהה או דומה למה שאתם מחפשים.

ואם אין לכם כאלה- תמצאו אותם בלינקדאין, הם יעריכו את הפנייה שלכם וחלקם ישמחו לשתף אפילו בדברים אישיים על החוויה שלהם בעולם העבודה, החל מהתפקיד הראשון, השני, מה הם חוו, מה הם פיספסו ולמה כדאי לשים לב.

אני פניתי לחבר׳ה שלמדו שנים מעליי. הנה דוגמא להתכתבות עם מישהי שהסכימה לשתף מנסיונה:

בנוסף פניתי בלינקדאין לאנשים זרים, שאני לא מכירה, שבהסתמך על קורות החיים בלינקדאין החלטתי לפנות אליהם ולהתייעץ איתם בנוגע לחיפוש עבודה. הנה דוגמא לחלק משיחה שלי עם מישהי בעלת עשר שנות וותק במקצוע שלי:

השיחות האלה חיזקו אותי והראו לי שאני בדרך הנכונה. אחד המסרים הכי חזקים שקיבלתי היה- אל תתפשרי בתפקיד, גם לא בתפקיד הראשון.

אל תתפשרו במה שהולך להיות היומיום שלכם. 
רק אתם קמים עם עצמכם כל בוקר

תסמכו על עצמכם

הרגשתי שאני חייבת, פשוט חייבת, למצוא תפקיד שישקף את מי שאני האישי פלוס מי שאני המקצועי. אז אחרי בירור עם עצמי וניתוח כל האפשרויות הגעתי למסקנה שאני רוצה לעבוד בחברה חדשנית (סטארטאפ או איך שבא לכם להגדיר את זה). זו יכולה להיות סביבת העבודה האידיאלית עבורי.

החלטתי שאני לא אחפש עבודה בדרך הרגילה דרך חברות השמה ופורטלי חיפוש עבודה. אפשר במקביל גם, אבל לא עליהם אני סומכת. אני סומכת רק על עצמי שאני אמצא לעצמי את העבודה הבאה שלי. רק אני אחראית לגורל שלי.