איך מצאתי את הכניסה לעולם היזמות וההייטק

אם אתם רוצים את התשובה בקצרה: דרך מיזם שהקמתי בהתנדבות עם חברים ופניות יזומות לאנשים בלינקדאין.

לא יכולתי להיכנע לכך שבמקצוע שלי בתפקיד ראשון כל מה שאני אמצא (בעיקר) הוא עבודה במפעל, בקו ייצור שזה כבר נפסל על הסף ולא בא בחשבון (ובייחוד אחרי שני ראיונות כושלים שעליהם תוכלו לקרוא כאן) או עבודה במחקר ופיתוח – שזה אומר לבלות 9-10 שעות במעבדה, עם עצמי לבדי רוב הזמן, בפעולות מונטוניות ובדיקות שחוזרות על עצמן. (מה לעשות שככה מגלים את התגליות הכי גדולות בהיסטוריה?) וזאת בכלל הסיבה שעזבתי את התואר השני במחקר, כי זה פשוט לא היה זה, עבורי.

אז איך נכנסים לעבוד בסטארט אפ כשאין לי כל ניסיון, איך גורמים למישהו להאמין בי ולקחת אותי?

את האמת לא מצאתי. לא מצאתי סטרטאפ בתחום שלי שמוכן לקחת מישהי עם נסיון כמו שלי בהנדסה כימית (נסיון כסטודנטית עוזרת מחקר בלבד), הסטארטאפים בתחום בצפון היו מעטים מאוד ולכל אלה שפניתי לא היו משרות מתאימות עבורי.
כולם חיפשו בכירים בפיתוח או עכברי מעבדה (לעבודת מעבדה) שזה ממש לא התאים לי. בנוסף לא הסכמתי להקדיש 4 שעות בכל יום לנסיעות בדרכים, אז מראש ויתרתי על מה שקורה בנתניה, קיסריה, הרצליה, תל אביב.

מצאתי את הכניסה שלי לעולם היזמות וההייטק

באותו זמן התנדבתי והקמתי מיזם בחיפה עם עוד כמה חברים (Fuckup Nights Haifa), כחלק מהתפקיד גייסתי ספונסרים, דוברים, ניהלתי עמוד פייסבוק, תכנים, ניהול תקציב וכל מה שקשור לניהול משימות, מתנדבים ותפעול של אירוע. אם בא לכם לקרוא עוד אודות המיזם כנסו ל>> עדיף כישלון מפואר מחלומות במגירה

דרך אנשים שהכרתי שם שמעתי על ניהול קהילה וזה נשמע לי בול אני – להפיק אירועים, לייצר תוכן, לחבר בין אנשים ולהכיר מ-ל-א אנשים. מפה לשם הגעתי ללהיט בשנים האחרונות- מתחמי עבודה משותפים. מתחמי עבודה משותפים מאגדים בתוכם חברות, ארגונים, סטרטאפים בכל מיני שלבים וגדלים. זו הדרך להיחשף למגוון תעשיות מקרוב מבלי להתחייב לתפקיד אחד=מסגרת אחת, זמן להבין מה מתאים ומה נכון לי ואיפה אני יכולה להתאים להם.

ירד לי אסימון של הבלתי יאומן- אני יכולה לעשות משהו שאני נהנית ממנו ולקבל על זה כסף. הכישורים שלי שווים משהו בעולם החדש ולא רק תחת טייטל של התנדבות או אגודת סטודנטים.

שלחתי הודעות בלינקדאין למ-ל-א מנהלי קהילה בחברות השונות וגיליתי עד כמה העולם הזה מגוון ובכל חברה שמכבדת את עצמה יש מישהו שמתעסק בקהילה, שיתופי פעולה, חדשנות וכו.

לרוב האנשים שלחתי הודעה של ״היי, ראיתי שאתה מנהל קהילה ב-X וזה נשמע ממש מעניין. ניהול קהילה זה תחום שאני חושבת לעבוד בו ואשמח לשמוע על העשייה והתפקיד שלך״. ענו לי כל מיני אנשים מדהימים ששמחו לשתף ולספר לי על החוויה שלהם בניהול קהילה גם אם לא הייתה להם משרה לכוון אותי אליה.

גיליתי הרבה מתחמים וחברות שקמו בשנים האחרונות בישראל ובעולם. רובם ממוקמים איך לא, במרכז הארץ. כבר הייתי מוכנה להתפשר, לעשות נסיעות כל יום, הייתי חדורת מוטיבציה ורציתי להיכנס לעולם הזה.

ואז מור, מנהלת קהילה באזור המרכז, ענתה לי בלינקדאין- כתבה שהרקע שלי ממש מתאים למשרה שנפתחת בחברה שהיא עובדת בה והיא אפילו שמעה שמחפשים את התפקיד בחיפה. וווהוו. קבענו שיחת טלפון שהייתה עם אנרגיות גבוהות במיוחד והרגשתי שאני מדברת עם מישהי שהיא קצת עצמי ואיזה כייף.
התגלגלתי לראיון ואז עוד אחד – וזה נסגר. הייתי בעננים.

נפילת מתח מטורפת עם בכי מתפרץ.
תהליך של שישה חודשים הגיע לסיומו ואני – אני קיבלתי את מה שרציתי.