מסע התזונה שלי

בשביל להבין את המסע שעברתי בשנים האחרונות, אני אתחיל משתי נקודות: ״ההתחלה״ -מה היה אז ו״היום״- מה קורה איתי עכשיו.

״ההתחלה״

באתי מבית שאוכלים בו לחם לבן, וארוחות מרוקאיות שופעות תבשילים, בשר, קטניות, אורז לבן, פסטה ופתיתים. בתור סטודנטית אי שם ב-2013 הייתי לוקחת 3 כריכים מלחם לבן עם חביתה ומיונז. כשהייתי לוקחת אוכל חם זה היה מה שאמא הכינה- אורז, קציצות, עוף, פסטה, פתיתים וכו. אני נזכרת שבשלב כלשהו הבנתי שזה פחות מתאים לי, אז דאגתי לקנות תמיד לחם דגנים מלא, ומאז זה הפך סטנדרט לשנים קדימה.

אז איך מתי ולמה התחלתי לוותר על קפה/מוצרי חלב/בשר/גלוטן/ אורז לבן ?

קודם כל, והכי חשוב, זה לא קרה ביום אחד! לא ויתרתי על כל אלה ביום אחד, ועל כל אחד מהם זה גם היה תהליך הדרגתי, חלקם בתהליך של שנים.
ושוב- לא ויתרתי לגמרי, אני עדיין צורכת את כל אלה- פשוט לא על בסיס יומיומי/שבועי.
על קצה המזלג הייתי מכורה לקפה- 8 כוסות ביום… מוצרי חלב היו בסיסיים בכל ארוחה שלי ובמקרר, כנ״ל לגבי בשר ולחם. כל תהליך הוא עניין בפני עצמו אז אולי אוכל לכתוב על זה בפוסט נפרד.

״היום״

ביומיום אני נמנעת מגלוטן, בשר ומוצרי חלב. אני עדיין אוכלת אותם אבל הם לא בתפריט היומי הקבוע שלי ולא נמצאים במקרר. לחם כוסמין יש לי תמיד במקפיא -אותו אני אוכלת אחד לשבוע/יים אם בכלל, פשוט התרגלתי לא לאכול לחם. אז השאלה שנשאלת- אז מה נשאר לי לאכול?
אז מה אני אוכלת בבוקר? בעיקר פירות.
ובצהריים? ארוחות חמות כוללות קטניה עיקרית (עדשים/קינואה/שעועית/חומוס) יחד עם ירקות או ירקות מוקפצים עם טופו או אם לא בא לי אוכל חם (בעיקר בקיץ) אז סלט גדול שמורכב מירקות ותוספת קינואה/גרגירי חומוס/אבוקדו/ טחינה/מה שיש.
ובערב? סלט גדול שמורכב מירקות, לפעמים בתוספת עדשים/אבוקדו/טחינה או חביתה מביצים/קמח עדשים עם סלט וטחינה או אבוקדו שלם עם ירקות חתוכים.
ארוחות ביניים אם בא לי- בדר״כ שקדים וגרעיני דלעת/חמניה. (שאני סוחבת איתי לכל מקום בקופסה קטנטונת שמכילה הרבה)

כבר שנתיים וחצי לפחות שאני משתדלת שהתזונה שלי תהיה עד כמה שיותר טבעית. מזון שהוא לא מעובד.
המוטיבציה שיש לי ליישם את העיקרון הזה יום-יום בחיים שלי נובעת מתוך אמונה שזה הדבר הכי נכון וטוב לגוף שלי.
מאז שהפנמתי את זה אני מסתכלת אחרת על אריזות בסופר.

אין מצב להיות טבעונית

בין ״ההתחלה״ ל״היום״ עברתי הרבה שלבים ויחסים עם התזונה.
עד לפני כמה שנים אמרתי לעצמי שזה בלתי אפשרי להיות טבעונית ולוותר על בשר ועל מוצרי חלב, זה משהו כל כך טעים שלא אוכל לוותר עליו לעולם. ולא הצלחתי להבין טבעונים! ועדיין חשוב לומר המניעים שלי לוותר ביומיום על מוצרים מן החי זה בעיקר ההבנה ש….

אני = זה מה שאני אוכלת

אם אני אכניס לגוף שלי מוצרי חלב עשירים בהורמונים של הפרות- זה מה שהגוף שלי יקבל. כל מה שיש בגוף של פרות ותרנגולות ייספג אצלי בדם (=המזון המזעזע שהן אוכלות). כל חומר שאני מכניסה לגוף יהפוך לבסוף לחלק ממחזור הדם שלי, יהפוך לחלק ממני לטוב ולרע. כך אני מאמינה. (לא יודעת להפנות אתכם למחקרים וכו- זה מה שההגיון שלי אומר).
אז המוטיבציה שלי לוותר על מזונות מסוימים היא מתוך ההבנה שאני = זה מה שאני אוכלת. (ואגב באותו הקשר אני נוהגת כבר כמה שנים בנוגע למוצרי טיפוח כמו סבון, שמפו, קרם פנים, גוף, בשמים ואפילו מוצרי נקיון למטבח וכביסה- אבל זה לפוסט אחר)

כל מה שאני כותבת פה הוא נטו מהזווית שלי כלפי התזונה שלי ואין בה שיפוטיות או אמירה מה טוב ומה רע לאכול- אני לא תזונאית ולא מומחית בתחום התזונה. אני רק משתפת בדרך שלי בה עברתי שינויים משמעותיים גם מבחינת ידע וגם מבחינה תודעתית.

מה שאני מציגה כאן אלו נקודות למחשבה שאיפשרו לי להיות מודעת לכל מה שאני מחליטה להכניס לגוף שלי ביומיום. זה לא אומר שאני לא צורכת אותם- אלא עצם המודעות להבנה הזו כבר שינתה באופן דרמטי את ההרגלים שלי.

מה זה מזון טבעי ומה זה מזון מעובד עבורי- על כך כתבתי בפוסט הבא>>