התפתחות אישית, חיפוש עצמי ומה שביניהם
איך הפסקתי לספור לייקים ברשתות חברתיות, איך מצאתי את עצמי מחדש במסגרות שהפכו לי לבית ואיך גיליתי עולמות תוכן חדשים לגמרי שהיו מתחת לאף שלי כל הזמן.
- החופש לבחור: 9 שעות עבודה, לפתור בעיות של אחרים, רוטינת התסכול, להתפטר ולמה אני עושה את מה שאני עושה
ימים, שהופכים לשבועות וחודשים מהחיים שלנו. ופתאום אנחנו יכולים למצוא את עצמנו מעבירים את הזמן במשך שנים בעבודה שהיא לא באמת בשבילנו. זמן העבודה, שהוא אחוז ניכר מהיום שלנו, מקבל לאט לאט את ההגדרה הקרה- ״נטו עבודה״. וואלה אותי זה מבאס לחשוב שרוב היום שלי יהיה ״רק״ עבודה. אולי אני צעירה,אולי אני נאיבית, אולי אני לא מבינה את החיים או לא מוכנה לקבל את זה ש״ככה החיים״. זה לא נראה לי הגיוני לבזבז שנים מהחיים, מתוך בחירה מודעת, על משהו שלא באמת עושה לי טוב, שהוא נטו לטובת זה שאני ארוויח כסף. להרוויח כסף זה חשוב אבל זה אפילו לא הנקודה- כי להרוויח כסף אפשר גם מעבודות רבות ומגוונות שאולי אני איהנה בהן יותר והן יהיו מעולמות התוכן שמעניינים אותי. (סתם זורקת חלום שהיה לי פעם לעבוד ב״סבון של פעם״ ולא הספקתי…) - תחתוני מחזור/ווסת – מאיפה להתחיל
לכתוב את הפוסט הזה זה אומץ משוגע עבורי. לחשוף ולהיחשף בנושא שחונכנו להסתיר, נושא שרץ מתחת לפני השטח ולא מדובר באופן פתוח במסגרות של לימודים, עבודה וחברים. בושה והסתרה של התהליך הכי טבעי שמניע את החיים שלנו, של כולנו. שבורא ויוצר חיים, במחזוריות שהיא פלא(!). אז אמנם זה לוקח זמן -אבל בשנים האחרונות אני מעזה לחצות את הבושה והריחוק שהיו תמיד סביב הימים האדומים שלי. מנסה לשתף כמה שיותר א.נשים בתובנות שלי סביב המחזור החודשי וסביב הגילוי הגאוני של תחתוני הווסת. יותר נכון- אני משתדלת שלא להסתיר. איך אומרים היום- לנרמל את ההתייחסות לווסת, לדם. - פודקאסטים שישנו לכם את ה-Mind – פודקאסטים מומלציםאחד הדברים המשמעותיים שקרו לי בשנה וחצי האחרונות הוא שגיליתי את ה פ ו ד ק א ס ט י ם – דלת אל עולם האפשרויות הבלתי מוגבלות. מבחינתי זה שינה לי את החיים בהרבה מובנים. נושא הוביל לנושא, אדם הוביל לאדם וככה התגלגלתי והעמקתי בנושאים שדיברו אליי. זו הזדמנות להכיר אנשים חדשים מבלי לפגוש אותם, להרגיש שישבת איתם לשיחה אינטימית של שעה. לצחקק תוך כדי השיחה שלהם ולהרגיש חלק ממנה.
- בלאק פריי-דַּי! ואיך אני כבר לא שםהתפיסה היא שככל שנקנה יותר, נהיה מסופקים ומאושרים יותר. אבל המציאות רחוקה מכך אנחנו אף פעם לא מסופקים (מחפצים) אף פעם לא יהיו לנו מספיק דברים, ותמיד, אבל תמיד יהיה מה לקנות ומה לשדרג. הצרכנות האינסופית הזו היא לגמרי חלק מהמרדף אחרי החיים המושלמים. הרגשתי שזה הולך להיות מרדף שלא נגמר. ולא בא לי יותר. לא בא לי להרגיש ככה, לא רוצה להיות תלויה בחפצים, לא רגשית ולא חומרית. רציתי להרגיש משוחררת אבל לא ידעתי עדיין איך. היום, יש לי קצת יותר תשובות והרבה יותר מה ללמוד.
- נפרדנו כך. איך נפרדתי מאינסטגרםהעולם מתחלק לשניים – לפני ואחרי המצאת הסטורי. בוודאות. הפיצ’ר שהצליח לגרום להתמכרות קשה אצל אנשים שלא היה להם מושג מה זה אינסטגרם. עידן הסטורי הגיע בריצה והשאיר אבק לכל מה שהיה לפניו. נפתח עידן הלגיטימיות לתעד כל דקה מחיינו- וכמה שיותר- יותר טוב. איך הוא סחף אותנו לתוך מעגל התיעוד האינסופי. קישוט והתקשטות של הרגע במקום לחוות אותו באמת, כשהוא באמת כאן. ההרגל התיעודי שהפך את החיים שלנו לוירטואליים, כאלה שחייבים לתעד ולהסריט כל הזמן. תיעוד שמחריב לנו את חוויית ה-“לחיות את הרגע”. מתי פשוט נסתכל על מה שיש לנו עכשיו ונהנה ממנו. מהצבעים, מהטעם, מהאנשים שאיתנו. שנסתכל להם בעיניים, שנקשיב. שנשים לב מה זה עושה לנו בגוף. לשים לב מתי נעים לי, לא נעים לי, אני משוחררת, אני מרוכזת, אני חולמת בהקיץ, אני קפוצה, אני נושמת.
- בעוד שעה, בעוד שנה, יהיה שמח.שיר שהצליח להעביר את המסר שניסיתי להסביר לעולם ולעצמי בעיקר, על כמה שזה נכון לחיות כאן ועכשיו, להפסיק לתכנן למרחקים ארוכים מדי. התקופה המוזרה הזאת שהכניסה לנו כאפה, הזדמנות של פעם בחיים להבין שאנחנו חייבים לעשות יותר ממה שאנחנו רוצים ופחות ממה שאנחנו צריכים.
- מה עושה לנו טוב והבחירות שאנחנו עושיםלפעמים אנחנו שוכחים בכלל מה אנחנו אוהבים או שאנחנו לא נותנים לעצמנו מספיק פוקוס. כל הזמן יש סביבנו קולות שונים מהקול שלנו. קולות שקוראים לנו לפעולה. אם זה חברים, רשתות חברתיות, חדשות, נטפליקס. בתוך כל אלה אנחנו שוכחים לפעמים את הקול שלנו. אנחנו שוכחים לבחור בעצמנו.
- 10 המלצות לימי הקורונה (רמז: לצאת מהפיג׳מה)כולנו מתעוררים בכל יום לעולם חדש, מציאות חדשה וזרה לכולנו באותה מידה. הקורונה גרמה לכולנו להתיישר לקו אחיד שבו כולנו שווים, כולנו מבודדים וכולנו נאבקים לתפוס חלון הזמנות של קניות באונליין. אין משהו שאנחנו מפספסים בחוץ, בארץ, בעולם. אין אושיות אינסטגרם שמבלות במלדיביים או בתאילנד עם אוקיינוס בצבע טורקיז שמחמיץ לנו את הלב.
- הפסקת קפה-סיגריה לכאלה שלא מעשניםמתה על זה שבכלל קראתי לזה ״הפסקה״. מכינה קפה סופר-דופר מפנק מניחה אותו ליד המחשב וצוללת לתוך המשימות, השיחות, לתקתק עבודה. הקפה כבר לא כזה טעים כמו שחשבתי כי הוא מתערבב עם העבודה והוא כבר ממש איבד את הקטע של הפסקה.
- רשימת הספרים שליספרים בשבילי הם מקור להשראה. מאז שהייתי קטנה. זה היה עולם קטן חדש שאני קוראת ובוראת בדמיון שלי. מילים, מילים, אולי סיפור בתוכם, אולי חלום ישן או כאלה שיגרמו לכם לחלום מחדש.
