לעזוב את המסלול המוכר בדרך לחלום השוקולד – ליאורה עומר, מייסדת Chocomake
האורחים בבלוג נבחרים מהסיבה הפשוטה - הם אנשים שחושבים אחרת, אנשים שלמדו הרבה. ואני, אני רוצה ללמוד מהם ולהבין מה הוביל אותם להיות מי שהם היום. אחד מהדברים שחלמתי לעשות הוא להביא סיפורים כאלה לעיניים חדשות בעולם - אליכם.
ליאורה מתארחת בבלוג לדבר על המסלול שעשתה
עם רקע דומה לשלי (אחוות הנדסה כימית), ליאורה סיימה תואר ראשון ושני בהנדסה ביו-כימית. שנה לאחר תחילת הדוקטורט, החליטה לעזוב את המסלול האקדמי. ליאורה המשיכה את דרכה בהייטק, מצאה את משרת החלומות, או איך שזה היה נראה באותה תקופה, אבל במהרה התברר שמה שיפה בחוץ, מבפנים קצת פחות.
אחרי שבן זוגה, הסופר, עזב את ההייטק לטובת הגשמת החלום לכתוב, ליאורה הרגישה שהיא נמצאת במקום לא נכון לה והחליטה לעזוב שנים של ניסיון ומשכורת יפה. לאחר זמן קצר בבית הבינה שלבשל ולטפל בילדים זה לא מספיק עבורה, זה לא מי שהיא, היא צריכה ליצור משהו חדש משלה.
מי מאיתנו לא היה רוצה לעשות ניסויים עם שוקולד?
מרעיון שהתחיל כבדיחה, כשנתקעה בלי שוקולד במשרד, חלום השוקולד הפך לאמיתי. ליאורה התמחתה בקורסים של שוקולטיירים ושוקו-מייקרים, יחד עם הידע וההשכלה בתחום החומרים, ההנדסה והכימיה, היא עובדת כבר שנתיים וחצי על הפרויקט האישי שלה: מכונת ייצור ביתית של שוקולד לפי טעם אישי, בשימוש בחומרי גלם איכותיים וללא חומרים משמרים. היום ליאורה בשיאו של תהליך גיוס משקיעים, ממשיכה בפיתוח וניסויים במעבדת השוקולד הביתית.
שוחחתי עם ליאורה כדי להבין אילו שינויים ותובנות בדרך הובילו אותה למה שהיא עושה היום.
מתחילים
לעזוב דוקטורט – “זה היה המסלול היחיד שהכרתי“
- איך קיבלת את ההחלטה לעזוב את הדוקטורט?
בקושי, אחרי לילה בלי שינה, מלא סבל ולבטים.
- מה הקשה עלייך לקבל את ההחלטה?
מה שהכי הקשה עליי הייתה תחושת הכשלון. מאז שהתחלתי לעבוד כעוזרת מחקר במהלך התואר הראשון הובהר לי מהו “המודל הנכון להצלחה” – סיום לימודים בהצטיינות, לעשות דוקטורט, למצוא פוסט דוקטורט טוב ולחזור למשרת סגל. ההחלטה לעזוב את הדוקטורט הייתה מאוד קשה כי מעבר לכשלון המקומי בדוקטורט זה אמר שלא אוכל להמשיך במסלול הזה להצלחה, וזה היה המסלול היחיד שהכרתי.
- מה הרגשת כשהבנת שזה לא בשבילך אבל עדיין לא הודעת שאת עוזבת?
הרגשתי נורא. אני אדם מאוד ישיר והיה לי מאוד קשה לנהוג כרגיל כשאני יודעת שאני עומדת לעזוב
- לאחר העזיבה, איך קיבלו את זה בסביבה שלך? משפחה, חברים?
די בהבנה. לא זוכרת יותר מידי ציקצוקים
- מה היה החלום הכי גדול שלך כשעזבת את הדוקטורט?
רציתי להרחיב את המשפחה. באופן כללי העזיבות “הדרמטיות” שלי (עזיבת דוקטורט, התפטרות מתפקיד ניהול מוצר) היו כשהרגשתי שהעבודה שלי במקום שלא בריא בשבילי, ושזה בא על חשבון הילדים.
קצת על הֶרְגֵּלִים – “מתחילים כמעט כל יום כאילו היינו בפנסיה“
- מה הדבר שגילית בתקופה האחרונה ואימצת לעצמך?
הקשבה לפודקאסטים. זה מדיום שמאוד נוח לי לצרוך באמצעותו מידע, בזמן שאני עושה דברים אחרים.
- מה ממלא אותך אנרגיה בבוקר?
שיש לי מלא דברים שאני רוצה להספיק (עבודה).
- מה טקס הבוקר הקבוע שלך?
בבוקר אנחנו קמים, מארגנים ילדים למסגרות (כשיש), ואז אני ובעלי לוקחים את הכלב לטיול בשדות וחוזרים לארוחת בוקר בגינה. מתחילים כמעט כל יום כאילו היינו בפנסיה 🙂
- איזה הרגל אימצת לעצמך בחודש האחרון?
אין לי הרגל חדש מתקופת הקורונה.
- המלצה שלך לספר, פודקאסט, קורס, סרט, פלייליסט, מה שבא לך:
אני מאוד אוהבת את הפודקאסט פופקורן, גם בגרסתו העדכנית: פופקורונה.
אני מקשיבה להמון פודקאסטים על יזמות גם בעברית וגם באנגלית. באנגלית אני מאוד אוהבת את How I built it שמספר סיפורי הצלחה. גם אהבתי את העונות הראשונות של StartUp שמספר סיפור התחלה של סטארטאפ, לפני הצלחה או כשלון.
את הספר WHAT COLOR IS YOUR PARACHUTE? by Richard N. Bolles קראתי לפני שחיפשתי את המשרה האחרונה שלי בניהול מוצר. זה עזר לי להגדיר לעצמי מה בדיוק אני מחפשת.
בבלוג אני מקדישה פוסט להמלצה על פודקאסטים שישנו לכם את ה-Mind ו״פופקורן״ ביניהם. מוזמנים לקרוא, לגזור ולשמור
- איזה צעדים עשית כדי להגשים את החלום שלך?
התחלתי ללמוד על שוקולד ועל יזמות. לקחתי קורסים רלוונטיים, קראתי ספרים, הקשבתי לפודקאסטים. התחלתי לעבוד על פיתוח התהליך להכנת שוקולד בבית, עשיתי ניסויים, בדיקות, חשפתי את הרעיון בפני אנשים וקיבלתי פידבקים, וכל הזמן המשכתי ללמוד.
עוד דבר משמעותי שהתחלתי לעשות הוא לעבוד על הנטוורק שלי – הלכתי למפגשים מקצועיים, הצטרפתי למועדונים, והתחלתי להיות פעילה ברשתות חברתיות (בעיקר לינקדאין).
ואם גם אתם בלינקדאין אבל עוד לא הבנתם למה זה כלי הכרחי בעולם העבודה החדש- כנסו לפוסט שכתבתי >> לינקדאין למה בכלל ואיך זה יכול לבדל אתכם משאר מחפשי העבודה
- מה עבר עלייך בתקופה שעזבת את ההייטק? אילו תחושות ליוו אותך רוב הזמן?
הייתי מאוד שלמה עם ההחלטה לעזוב את מקום העבודה האחרון. ההחלטה להקים מיזם משלי היתה יותר קשה והדרגתית. במשך חודשים רבים הרגשתי פחד מאוד גדול, מלווה בפרצי שמחה עם תחושת סיפוק והגשמה. לאורך הזמן היחס בין הפחד-שמחה התהפך ובימינו אני רוב הזמן בשמחה עם פרצי פחד לפעמים. אני אוהבת הרפתקאות אז זה מתאים לי, גם הפחד מלווה בהתרגשות גדולה.
- 3 דברים משמעותיים שלמדת בתקופה הזו (אחרי שעזבת את ההייטק)?
– שיווק זה מאוד חשוב ואיך מציגים לאנשים את הדברים עושה את כל ההבדל (יש פער גדול לגשר כדי לגרום לאנשים להבין את מה שיש לי בראש).
– אני לא לבד באהבתי לשוקולד ושיש המון אנשים שרוצים מכונת שוקולד בבית.
– כל דבר לוקח הרבה יותר זמן, מאמץ וכסף ממה שמעריכים לפני, לפחות ממה שאני מעריכה.
My Wish List
- מה החלום שלך בימים אלו?
להגיע עם מוצר לשוק
- מה את מאחלת לעצמך?
בריאות 🙂 ושאצליח להוציא אל הפועל את כל מה שאני מדמיינת (Envision)
ואיך אפשר בלי שאלה על שוקולד. (אפילו שתיים)
- איך את אוהבת את השוקולד שלך?
זה עניין של מצבי רוח ותקופות, בגדול אני מאוד אוהבת לגוון ולעשות דברים חדשים. סוג שגיליתי שלא נפוץ בחנויות בארץ, שאני מאוד אוהבת זה שוקולד חלב כהה. זה שוקולד עם אחוזי קקאו גבוהים, באזור 60% כמו בשוקולד מריר סטנדרטי, עם תוספת חלב. יוצא טעם מריר מעודן.
- איזה שוקולד את אוהבת?
מבחינת מותגים, אני אוהבת שוקולדים של יצרנים שמצליחים להדגיש את טעמי הקקאו השונים בשוקולד. למשל מארו Marou. זה יצרן שוקולד וויטנאמי. הם עושים שוקולדים מעולים מקקאו וויטנאמי ממטעים שונים. לכל שוקולד ממטע שונה יש טעם ייחודי.
תודה לליאורה שהסכימה להתארח בבלוג ולשתף בחוויות מעולמה האישי ובבחירות שעשתה. זה סופר מוערך בעיניי ואני שמחה שיש אנשים כאלה.
ליאורה מצפה ליום שבו תהיה מכונת שוקולד בכל בית שלישי. האמת, שאני לא יכולה לחכות כבר ליום שבו תהיה לי מכונה כזו בבית!
ועד אז – קצת טעימות מהשוקולד המופלא שליאורה מכינה באמצעות מכונת השוקולד הקסומה שמזכירה לי את צ׳ארלי בממלכת השוקולד (בכיכובו של ג׳וני דפ – רוצו לראות בנטפליקס):
צילום תמונות השוקולד בכתבה: ליאורה עומר. צילום מכשיר שוקולד ביתי: דדי אליאס
עוד על ליאורה ועל שוקומייק תוכלו למצוא בקישורים הבאים:
לינקדאין ליאורה עומר
אתר עסקי Chocomake
עמוד פייסבוק Chocomake
ואיך מכונת השוקולד הזו עובדת? תוכלו לקרוא במגזין פודטק
של דה מרקר (הארץ) כאן
2 תגובות
piece of air
וואו, מעבר ממש לא מובן מאליו ואיזה מעוררת השראה ליאורה!
נהנתי ממש מהפוסט 🙂
אורפז הרוש
תודה ירדן! שמחה לשמוע 🙂